אפרים אייל נולד ביום כ"ב בחשוון תרצ"ג (22 בנובמבר 1932) בתימן, ועלה ארצה ב-1934. הוא גדל בתל אביב. בהיותו כבן ארבע-עשרה שנה הצטרף לאצ"ל. מפקדו היה שמואל בושרי. הדרכות בשימוש בנשק קיבל בבית הספר לבנות לוינסקי, ואת האימונים עשה עשה בשדה , ליד רחוב אבן-גבירול בימינו.
בתחילת דרכו באצ"ל הדביק אפרים כרוזים, ועם תחילת ההתקפה על-יפו סייע ללוחמי האצ"ל בהתקפה על שכונת מנשיה. אחר כך הועבר למבואות אשדוד ושם הוטלו עליו תפקידי שמירה.
בתום מלחמת העצמאות הצטרף אפרים לגדנ"ע "השחר", שם הדריך נוער שוליים ובני נוער עולים חדשים מאזור תל אביב.
אפרים החל את שירות החובה שלו בצה"ל רק ב-1952 כי ביקש דחיה בשל רצונו להשלים את לימודיו התיכוניים. בצה"ל שירת בחיל השריון.
ב-1993 פרש אפרים לגמלאות וכיום הוא מתגורר בגבעתיים.
אפרים אייל נשוי לימימה (לבית כלף), ולהם ארבעה ילדים ואחד-עשר נכדים.